האתר אינו נתמך בדפדפן זה
אנא שדרגו לדפדפן חדש יותר
chrome firefox explorer safari opera

בית הכנסת המשוחזר

בית הכנסת המשוחזר

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

בית הכנסת נבנה בגבת בשנת 1936, כאשר הורי החברים התחילו לעלות ולהצטרף לבנים החלוצים. בית הכנסת נבנה ופעל כחדר אוכל כשר להורים, ותפקד כבית כנסת במקביל.

קיבוץ חילוני במוצהר נעמד בפני הדילמה של חינוך דתי מסורתי, (אורתודוכסי בלשוננו) מול קידוש החילון. הדילמה נעמדה מול הרצון והמסורת הכתובה בעשרת הדיברות – "כבד את אביך ואמך" לבין החשש  לסביבה דתית שתשפיע על חינוך הילדים. נערכו בנושא שתי אספות קיבוץ. כיבוד אב ואם גברו. למותר לציין שבית הכנסת הוקם ע"י גיוסי חברים בשבת.
בית הכנסת פעל עד לשנות הששים, כאשר דור ההורים הלך ונעלם. הרוח החיה בבית הכנסת בגבת היה הרב מנחם כנעני, שלו היו שלושה בנים (שני בנים ובת) בגבת. אתו פעלה הרבנית דבורה כנעני שהייתה המבשלת והאם הבית במקום. לשניהם שמורות הרבה זכויות ברוח המקום. ה"בן החוקי" של בית הכנסת בגבת הוקם ביפעת מיד לאחר הפילוג כאשר הרב ביגון, אחד משני הרבנים שפעלו בגבת עבר עם בנו  ליפעת. בית הכנסת פועל עד היום.
צריף בית הכנסת בגבת החליף ייעודו ושימש כמחסן לנוי, למזגנים ולשימושים נוספים.  בראשית שנות האלפיים, נהפך למטרד והוחלט לפרקו. באותה עת נכנסתי לתמונה חשבתי שבמצב של הפוך על הפוך, הסיפור מעניין את המוזיאון ויכול להוות נקודת מפגש בין התרבויות, בין הסיפורים. הנושא של תרבות יהודית דתית מול זו המחדשת הינו אחד מהנושאים החמים בחברה הישראלית ולכן הופך את פיתוח המקום כרלבנטי למוזיאון הן לצורך תיעוד ויותר מכך למרכז לפעילות של חינוך ולימוד בנושא היהודי..
וקצת על השחזור: בפועל, חומרי הבניין מהצריף בגבת נשחקו בשל גורמים רבים ושונים. הקמנו מבנה המשחזר מרכיבים רבים מהצריף המקורי. במסגרת זו מידות הבית זהות למבנה המקורי שבו היה חלל למטבח כשר וכשני שלי לאולם חדר האוכל והתפילה. גזרת לוחות העץ וכיוון הצבתם הינם העתקה של המקור. החלונות בנויים מקורב מאד לדגם המקורי. הגג – פח גלי אמנם מסוג חדש אך בתבנית המבנה הישן כולל המרזבים. (השיפוע חזק יותר מטעמי עיצוב אדריכלי). הריצוף – שחזור של מרצפות בטון שנלקחו מבתי השרון ברמת דוד ואופייניים לתקופה. (בי"ח גלוסקא בתל אביב המשחזר ריצוף ישן). הצבע – מקורב ככל שניתן לזהות בלוחות המקוריים. ארון הקודש מבית הכנסת ביפעת וכפי שאמרתי: "הבן החוקי". הריהוט עדיין זמני אבל הכוונה לשחזרו על פי העדויות והוא יהיה מקורב למקור.
תודות לכל אלו שסייעו בהקמת הבית: עמותת איילת השחר, פרויקט תמר (העצמת אתרי מורשת במשרד ראש הממשלה) קרן העיזבונות, ומינהל תרבות.
תודות לעוסקים במלאכה: רזיה גלבוע, האדריכלית, צחי ביתן קונסטרוקטור ומפקח הבניה, אבנר דרור נגרות בנין וריהוט, גלוסקא מרצפות, גדרות יהודה – מעקות. ועל כולם אורי טימבר שהוא גם קבלן גם פועל, כמעט יחיד) מקצוען, מסור ויותר מכל – בן אדם ! כף לעבוד אתך.
ולסיכום: מי ייתן וישמש המקום את באי המוזיאון ויזמין קהלים נוספים למפגשי לימוד ועיון, מועדי מחזור החיים היהודי, ובית להרבה ניגונים.

 

dfgdfgdg

 

df

dfgdfgdgdfg

dfgdgfdfg