האתר אינו נתמך בדפדפן זה
אנא שדרגו לדפדפן חדש יותר
chrome firefox explorer safari opera

כנסים

כנסים

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

מוזאון העמק מקיים שני כנסים קבועים בלוח השנה.

כנס גבתי - הכנס עוסק בנושאי מדיניות ואקטואליה שונים המעסיקים את החברה במדינת ישראל. הכנס מארח אנשי ציבור העוסקים בתחומים בהם עוסק הדיון. הכנס פתוח לקהל.

חיים גבתי

נולד ב-29/1/1901

נפטר ב-19/10/1990 

חיים גבתי (סוישץ') נולד בעיר פינסק בפולין, היה פעיל ציוני ובמקביל למד בסמינר למורים, ב-1924 עלה לארץ ישראל. היה בין מייסדי קיבוץ גבת ב-1926 ושינה את שם משפחתו כשמו של הקיבוץ. מילא בגבת תפקידי מזכיר ומרכז משק. היה מראשי הקיבוץ המאוחד וחבר המרכז החקלאי.
עם הפילוג בקיבוץ המאוחד עבר עם רבים מחבריו לקיבוץ יפעת (1954), והיה מהוגי איחוד הקבוצות והקיבוצים.
בשנים 1950- 1958 כיהן כמנכ"ל משרד החקלאות.
במשך שנים כיהן כשר החקלאות בממשלות ישראל ותקופה קצרה אף כיהן חלקית כשר הבריאות ושר הפיתוח בממשלה ה-15. נבחר לכנסת ב-1965 ומילא תפקיד של חבר כנסת מספר שנים. למרות כל עיסוקיו הציבוריים נשאר תמיד חבר קיבוץ יפעת.
זכה בפרס ישראל התשמ"ב (1982) על "תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה בחברה ובתעשייה".
נפטר בנושקו את גיל 90 בשיבה טובה.

כנס עודדי - במסגרת זו מתקיים הן מפגש ידידי המוזיאון, בני המשפחה והקהל הרחב.
הכנס עוסק בנושאים שונים הקשורים בתרבות, קיבוץ ומוזיאון. הכנס מארח חוקרים ואנשי רוח העוסקים במחקר בתחומים בהם עוסק הדיון. 

עודד ארצי

נולד ב-15/9/1931

נפטר ב-13/3/1986 

מייסדו ומקימו של "מוזאון העמק". עודד , בן קבוצת השרון
(לימים יפעת), החל לאסוף חפצים וכלים חקלאיים. לכל חפץ שהביא עודד למוזיאון היה מחובר סיפור, סיפור על חפץ ועל בני אדם. המטרה הייתה להקים מוזיאון יישובי שינציח את אנשי ההתיישבות השיתופית חלוצית בארץ ישראל. (במרוצת הזמן, התמקד המוזיאון בסיפור ההתיישבות בעמק יזרעאל).
עודד ארצי החל לאסוף את הכלים בשנת 1966, כאשר חזר משליחות בארה"ב בה נפגש עם תרבות השימור ואתרי ראשונים. בהתחלה הוקמה תערוכת כלים חקלאיים במלאת 40 שנה להתיישבות בעמק המערבי (גוש קישון). תערוכה זו היוותה את הבסיס להקמת המוזיאון, שנפתח לקהל הרחב בשנת 1972.
עודדי אסף כלים עתיקים ופריטים שמספרים את סיפורה של ההתיישבות בעמק יזרעאל וניהל את המוזיאון עד שחלה ונפטר ב-1986. מוזאון העמק מנציח את עודד בתוך שמו ואת דרכו בעצם קיומו ודרך התנהלותו.

"אני חייתי רק בשלהי התקופה, כילד, אבל כנראה קיבלתי ממנה משהו. זו תקופה שאינה מסוגלת לחזור על עצמה. כל דור וההתפרצות שלו, על הסממנים שלה. אבל מדוע אנו רוצים להציג אותה בפני הדורות הבאים ? ההתפרצות הזו, השיכרון היהודי הזה, הציוני אחרי המלחמה, אחרי הצהרת בלפור, כשהציונות רואה לפניה אפשרות של הגשמה-
כוחה של ההתפרצות הזו נעוץ באמונה שהייתה לה ביכולתה לעשות ולשנות מציאות.
אם היו ניגשים אל המשימה בצורה מפוכחת, עם דיונים והחלטות, היה הכל נקטע באיבו.
הם באים מסיר הלחץ של הפוגרומים, בלתי מאורגנים, ללא הכשרה מתאימה, אבל עם אמונה ביכולתם,שהבלתי ניתן הריהו לפניהם, ומה שנותר לעשות הרי זה לעבוד.
נתנו להם הכל. עם ישראל הגיש להם את הציונות, הממשלה הבריטית הגישה להם את תצהיר בלפור, הצבא של אלנבי כבש את הארץ, לא צריך לחכות יותר לצ'ארטר המיוחל של הרצל, ומה שצריך עכשיו- זה לעבוד. והם עבדו.
העלייה השלישית הייתה תמיד "במצב עבודה".

(מאת: עודד ארצי, מתוך רשימה של בארי צימרמן "העלייה השלישית במצב עבודה",
גיליון ע' "שדמות", חורף- אביב תשל"ט- 1979 ).