האתר אינו נתמך בדפדפן זה
אנא שדרגו לדפדפן חדש יותר
chrome firefox explorer safari opera

רשימת אישיים מוסדות וישובים

רשימת אישיים מוסדות וישובים

רשימת אישים:


בנימין זאב הרצל- חוזה המדינה, הגה את רעיון הקמת מדינה יהודית. מייסד ההסתדרות הציונית.


ארתור רופין- מנהל המשרד הארצישראלי של ההסתדרות הציונית.


יהושע חנקין- עסק ברכישת קרקעות, מטעם ההסתדרות הציונית וקק"ל. גואל אדמות העמק, רכש את הקרקעות ממשפחות סורסוק. רכש עוד אלפי דונמים להתיישבות ברחבי הארץ.


הלורד בלפור- שר המושבות הבריטי שהכרזתו ב-1917 על הכרת בריטניה בבית לאומי יהודי בארץ ישראל, מעודדת את גל העליה.


א.ד. גורדון- איש עליה שניה, חי בדגניה א'. אבי "תורת העבודה"- הוגה דעות שחינך לחזרת היהודים לעבודת האדמה וחשיבותה למען הקשר עם הארץ.


מתתיהו שלם- משורר ורועה צאן, מחדש טקסי חג ומועד. ראשית צעדיו בבית אלפא, בה כתב שירי חג ורועים בהמשך, חבר רמת יוחנן. בשנת 1944 יצא לשנת שבתון ולימודים, בה כתב את טקס העומר, המוחג עד היום ברמת יוחנן. חלק משיריו הרבים מלווים אותנו עד היום.


רבקה שטורמן- ממייסדי עין חרוד. עסקה בפיתוח המחול הישראלי המתחדש, חיברה מחולות עם רבים.


ד"ר הלל יפה- היה רופא המושבה בזיכרון יעקב ובחדרה. היה שותף במחקר המלריה והביא את הממצאים שהובילו למציאת הפתרון לבעיה.


יוסף טרומפלדור- ממנהיגי תנועת ה"חלוץ" ברוסיה, שהייתה התשתית לעליה השלישית. איש תל חי, בה נפל על משמרתו בהתקפת פורעים ערבים, בשנת 1921. "גדוד העבודה", נקרא על שמו. אחד מאנשי העליה השלישית הבולטים שהתביע חותמו על התקופה ואנשיה.


יצחק טבנקין- היה המנהיג הרוחני של "גדוד העבודה". הטיף להתגייסות משימתית, ממייסדי עין חרוד ומייסד תנועת הקיבוץ המאוחד.


אברהם הרצפלד- איש ההתיישבות העובדת, הטיף ופעל להעברת בעלות כל הקרקעות הפרטיות למוסדות הלאום (קק"ל). פעל ב"מרכז החקלאי" שהיה ארגון המשקים החקלאים בארץ ישראל. התפרסם רבות עקב השתתפותו בכל טקס עליה על הקרקע, שירו הידוע: שורו הביטו וראו, מה גדול היום הזה..!"


מוסא גולדברג- איש בית אלפא, פעל לרכישת זכויות האריסות מהאריסים הערבים.


חנה מייזל- מייסדת בית הספר החקלאי לבנות בנהלל. קודם לכן היתה ב"חוות כינרת" בה החלה דרכה בהכשרת צעירות לעבודה חקלאית בארץ ישראל. בעלה אליעזר שוחט, מאנשי השומר. שניהם היו ממייסדי נהלל. דרך בית הספר החקלאי, פעלה רבות להכשרת פועלות במסגרות חקלאיות ועבודות משק בית, מתוך תפיסה שהחלוצה מהווה עמוד תווך בהתיישבות.


פניה ברגשטיין- ממייסדות גבת. כתבה עבור הילדים עשרות שירים וסיפורים שהפכו לנכס צאן ברזל בתרבות הישראלית. (ביניהם: שתלתם ניגונים, שירי פרפר נחמד, ועוד).


אלכסנדר זייד- ממקימי השומר, פעל במאבק על עבודה עברית שמירה עברית ושפה עברית. היה שומר היערות הראשון של קק"ל, ויזם את חבורת הרועים בגבעות שייח אברייק. נהרג במארב מרצחים ערבים, בשנת 1936, בדרכו לפגישה עם אנשי אלונים.




רשימת מוסדות:


ההסתדרות הציונית- מיסודו של הקונגרס הציוני, פועלת לקשר של היהדות הציונית ברחבי העולם, עם המפעל ההתיישבותי בארץ ישראל. הייתה הארגון של מוסדות היישוב בארץ, טרם הקמת המדינה. ייצגה את המאבק
נגד הבריטים, ומול מדינות העולם, להקמת מדינה יהודית בארץ ישראל.

המשרד הארצישראלי- הזרוע הישראלית של ההסתדרות הציונית.

קרן קיימת לישראל- נוסדה בשנת 1901 במטרה לארגן איסוף תרומות מהיהודים בעולם לרכישת קרקעות.
בהמשך התאימה עצמה למשימות הלאומיות, עסקה במהלך השנים בנוסף לרכישת הקרקעות, בפיתוח מקורות ומאגרי מים, פיתוח תשתיות להתיישבות ועוד. בשנים האחרונות, מתרכזת בפיתוח דרכי נוף, יערות וחניונים לבילוי ולתיירות, ופיתוח תפיסה ירוקה בישראל . זכויות רבות לקק"ל בעמק יזרעאל, החל מרכישת הקרקעות הגדולה בראשית המאה שעברה, עבור לניקוז הגדול בראשית שנות התשעים, כאשר הקרקעות הומלחו עקב היעדר שטיפה טבעית (אחרי חסימה של סכרים ואגם כפר ברוך) ועבור לפיתוח מאגרי מים וחניוני תיירות .

הכשרת היישוב וקרן היסוד- מוסדות שקמו בראשית התארגנות היישוב ומוסדות ההסתדרות הציונית. עסקו בעיקר בסיוע לפיתוח התשתיות הפיזיות להקמת ישובים (על קרקעות קק"ל).

תנובה- נוסד כארגון לשיווק משותף של התוצרת החקלאית. ועידת הייסוד התקיימה בשנת 1926 בנהלל, (עמק יזרעאל). עסק בעבר בכל סוגי התוצרת החקלאית, כולל ירקות, פירות, ביצים ותוצרת חלב. כיום מתרכז יותר בתוצרת החלב, שהיא עיקר המותג, בבשר עוף ודגים, ומעט פירות וירקות שניתן למתג ולשווק בתקני איכות.

סולל בונה- הוקם כארגון שעיסוקו בסלילה ובבניה. ראשיתו בגדוד העבודה שעסקו במשימות אלו. בימיו הטובים, ימי הקמת המדינה, לפני ואחרי היה הארגון המוביל בהיקף הבניה הציבורית בישראל.

מקורות- הוקם בשנת 1936, לאחר זיהוי חוסר מים בעמק יזרעאל, בעיקר המערבי. המים הראשונים הובאו לאזור מכפר חסידים אל העמק. היישוב הראשון שעלה והשתמש במי מקורות היה המושב "בית שערים".
מייסד מקורות היה לוי שקולניק איש דגניה ב', לימים לוי אשכול, ראש הממשלה. בהמשך התפתחה חברת מקורות ונהייתה לארגון המוביל במציאת פתרונות לבעיות המים. מאוחר יותר, חלק ניכר מהיוזמה עברה לת.ה.ל כאשר בעמק יזרעאל משנות החמישים, פעלה ופועלת חברת "פלגי מים" שלה זכויות רבות בפיתוח מקורות מים לחקלאות באזור.
"השומר"- אנשי עליה שניה שהתארגנו כארגון שמירה יהודי. ראשית פעולתם במרחביה ותל עדשים, בהמשך בכפר גלעדי ובתל חי. יש לזקוף לזכותם רבות בפיתוח המיומנות והתפיסה להגנה עצמית של היישוב היהודי המתחדש בארץ.
בית הספר החקלאי לצעירות בנהלל- בית הספר הראשון להכשרת חלוצות להתיישבות. נוסד ע"י חנה מייזל שוחט. הבסיס לבית הספר החקלאי בנהלל.



רשימת ישובים:


קיבוצים ומושבים בגבולות ההיסטוריים-"מבית אלפא לנהלל".
 

 

שם היישוב צורת הישוב שנת הקמה מקור השם
מרחביה

א. קואופרציה

ב. קיבוץ

1910

1929

ספר תהילים: "מן המיצר קראתיך יה' ענני במרחביה"
מרחביה מושב מושב 1911 כנ"ל. בשלב ראשון פעל כמושבה
תל עדשים מושב 1913 ע"ש השם הערבי תל עדש
נהלל מושב 1921 העיר המקראית מהלול, בערבית מעלול
עין חרוד קיבוץ 1921 מעין חרוד אשר למרגלות הגלבוע
תל יוסף קיבוץ 1921 על שם יוסף טרומפלדור
גבע קיבוץ 1921 נקרא בתחילה קבוצת הגבעה
כפר יחזקאל מושב 1921 ע"ש יחזקאל ששון נדבן מעירק
בית אלפא קיבוץ 1922 מן השם הערבי בית אילפא
חפציבה קיבוץ 1922 נקרא ע"ש חוות ההכשרה חפציבה, ליד חדרה, בה שהו קודם
בלפוריה מושב 1922 ע"ש לורד בלפור - הצהרת בלפור 
גניגר קיבוץ 1922 שם הישוב נזכר בתלמוד (בערבית ג'ינג'ר)
מזרע קיבוץ 1923 סמלי
כפר גדעון מושב 1923 ע"ש השופט המקראי גדעון- שפעל באיזור

רמת דוד

א. השרון

ב. עיינות

 

קבוצה

קבוצה

 

1926

1926

ע"ש דוד לויד ג'ורג'- ראש ממשלת בריטניה בזמן הצהרת בלפור

הקבוצה ישבה ברמת דוד, השם העברי סמלי. עברה ליפעת, 1954   

הקבוצה ישבה ברמת דוד, נקרא ע"ש המעיינות באיזור, נקראת היום רמת דוד.

גבת קיבוץ 1926 הישוב הקדום ג'בתא
שריד קיבוץ 1926 ע"ש העיר המקראית
כפר ברוך מושב 1926 הנדבן ברוך כהנא

משמר העמק 

קיבוץ 1926 סמלי, משקיף ושומר על העמק בגבולו הדרומי
שדב יעקב מושב 1926 הרב יעקב ריינס- ממיסדי הסתדרות המזרחי וממנהיגיה
בית שערים מושב 1926 העיר הקדומה בקרבת המקום: בית שערים
כפר יהושוע מושב 1927 ע"ש יהושוע חנקין
כפר החורש קיבוץ 1933 האיזור המיוער בו נמצא
הזורע קיבוץ 1936 סמלי
אלונים קיבוץ 1938 העץ הנפוץ באיזור
דברת קיבוץ 1946 דברת העיר המקראית
גזית קיבוץ 1947  
ישובים אחרים      
עפולה עיר יזרעאל 1925 הישוב הערבי אל-פולה, במקרא עופל
רמת ישי כפרי עירוני 1925 ע"ש ישי אדלר, נדבן ומורה
יקנעם מושבה 1935 העיר הקדומה יקנעם
אלרואי שכונה    
קרית חרושת      
קרית עמל כפרי עירוני   המיישבים, עובדים ופועלים
טבעון כפרי עירוני   הטבע באיזור

 

בנוסף הוקמו בעמק המערבי: קיבוץ הסוללים, הישובים הקהילתיים (שנות השמונים): תימרת, גבעת אלה, עדי,
אלון הגליל, שמשית, אחוזת ברק. והקיבוצים: הרדוף וחנתון.
בעמק המזרחי: גדעונה, ויישובי חבל תענך.
באזור מגידו (בשיפוליו הדרומיים של עמק יזרעאל): גבעת עוז, מדרך עוז, מגידו
.