נולד ב-15.9.1931 ונפטר ב-13.3.1986
עודד, בן קבוצת השרון (לימים יפעת), החל לאסוף חפצים וכלים חקלאיים. לכל חפץ שהביא עודד למוזיאון היה מחובר סיפור, סיפור על חפץ ועל בני אדם. המטרה הייתה להקים מוזיאון יישובי שינציח את אנשי ההתיישבות השיתופית חלוצית בארץ ישראל. (במרוצת הזמן, התמקד המוזיאון בסיפור ההתיישבות בעמק יזרעאל).
עודד ארצי החל לאסוף את הכלים בשנת 1966, כאשר חזר משליחות בארה"ב בה נפגש עם תרבות השימור ואתרי ראשונים. בהתחלה הוקמה תערוכת כלים חקלאיים במלאת 40 שנה להתיישבות בעמק המערבי (גוש קישון). תערוכה זו היוותה את הבסיס להקמת המוזיאון, שנפתח לקהל הרחב בשנת 1972.
עודדי אסף כלים עתיקים ופריטים שמספרים את סיפורה של ההתיישבות בעמק יזרעאל וניהל את המוזיאון עד שחלה ונפטר ב-1986. המוזיאון מנציח את עודד בתוך שמו ואת דרכו בעצם קיומו ודרך התנהלותו.
"אני חייתי רק בשלהי התקופה, כילד, אבל כנראה קיבלתי ממנה משהו. זו תקופה שאינה מסוגלת לחזור על עצמה. כל דור וההתפרצות שלו, על הסממנים שלה. אבל מדוע אנו רוצים להציג אותה בפני הדורות הבאים ? ההתפרצות הזו, השיכרון היהודי הזה, הציוני אחרי המלחמה, אחרי הצהרת בלפור, כשהציונות רואה לפניה אפשרות של הגשמה- כוחה של ההתפרצות הזו נעוץ באמונה שהייתה לה ביכולתה לעשות ולשנות מציאות.
אם היו ניגשים אל המשימה בצורה מפוכחת, עם דיונים והחלטות, היה הכל נקטע באיבו.
הם באים מסיר הלחץ של הפוגרומים, בלתי מאורגנים, ללא הכשרה מתאימה, אבל עם אמונה ביכולתם, שהבלתי ניתן הריהו לפניהם, ומה שנותר לעשות הרי זה לעבוד.
נתנו להם הכל. עם ישראל הגיש להם את הציונות, הממשלה הבריטית הגישה להם את תצהיר בלפור, הצבא של אלנבי כבש את הארץ, לא צריך לחכות יותר לצ'רטר המיוחל של הרצל, ומה שצריך עכשיו- זה לעבוד. והם עבדו.
העלייה השלישית הייתה תמיד "במצב עבודה".
(מאת: עודד ארצי, מתוך רשימה של בארי צימרמן "העלייה השלישית במצב עבודה"
גיליון ע' "שדמות", חורף- אביב תשל"ט- 1979)
